פילאטיס - לצלול לעומק הנשימה והנשמה.

 

 

מי שקרא את ספרו של ג'וזף פילאטיס "back to life through contrology " 
(הספר באנגלית, ניתן לעיין בו אצלנו בסטודיו)

 

יכול להבחין בנימה המיסטית המלווה את הסבריו של ג'וזף פילאטיס לתרגילים.

הוא שב ומציין כי תרגול נכון בשיטה יכול לשנות את גופו ואת חייו של האדם להפוך אותו לאדם בריא וחיוני למשך כל חייו. אך במשפט "תרגול נכון" טמונה ההזדמנות וגם הבעיה.

ג'וזף פילאטיס חקר במשך זמן רב את שיטתו על עצמו ועל אחרים ולאחר שחשב כי עבודתו הושלמה כתב את ספרו ונתן בו הנחיות מדויקות לביצוע תרגול  נכון, שיביא עימו את התוצאות הנדרשות. כך למשל הוא הסביר כי רצוי לבצע תרגול ארבע פעמים בשבוע, וכי לכל תרגיל יש את מספר החזרות המתאימות לו שאסור לחרוג מהן. כמובן שהסבריו לגבי התרגול לא היו ברמה השיטחית ולכן דרשו רמה עמוקה של הסברים. שיטתו חודרת אל מעבר לתרגול פשוט של הגוף.

חיזוק, הגמשה, או יציבה נכונה אלו הם רק "תופעות לוואי" של תרגול השיטה, למעשה כשמתרגלים את השיטה ברמה גבוהה זה נוגע בנושאים של שינוי המחשבה, שליטה בלחץ הדם, שליטה בשרירים, שליטה בנשימה וחיזוק המערכת האנרגטית של הגוף וההגדלת נקודת האנרגיה המרכזית במרכז הבטן. אך כיום כשהופצה השיטה בעולם היא הפכה לממוסחרת תרגילים רבים שונו הורדו או הוספו, השיטה הפכה מעורבבת עם אלמנטים של תרגילי אירובי עיצוב הגוף וכד'. זה נכון שכשברגע שנבין את השיטה לעומקה נוכל להוסיף תרגילים משלנו המבוססים על העקרונות העמוקים אך יש לעשות זאת רק לאחר מכן.

 

נשימה

במאמר זה אתמקד בנושא הנשימה שכן היא הבסיס האמיתי לכל תרגיל. ללא נשימה נכונה והבנת הנשימה הנכונה לא תיתכן התקדמות בתרגול מאחר ונשימה נכונה היא ה"דלק" המאפשר את הפעלת "כור ההיתוך" שבמרכז הבטן.

בואו נדמיין את הריאות ומצב הנשימה על סקאלה שבין 5 - ל 5 + במצב משוחרר כשאנחנו לא נושמים ולא נושפים הריאות נמצאות במצב ה"אפס" למעשה נשיפה בסיסית היא רק פעולה של הוצאת אויר. הריאות נלחצות נאמר למצב של מינוס חמש (הוצאת האויר עד הסוף). ברגע שנשחרר את הלחיצה, ללא כל מאמץ הריאות יחזרו למצב ה"אפס" כלומר האויר יתמלא מחדש ללא שנצטרך להתאמץ בניפוח ויחזור לנקודת האפס.

לאנשים שנושמים בצורה כזו נקרא נושמי מינוס 

מנגד שאיפה היא רק פעולה של הכנסת אויר ניקח מלוא הריאות אויר עד למצב המלא ביותר, (מצב פלוס חמש), כשנשחרר את הניפוח יחזרו הריאות באופן טבעי וללא מאמץ למצב אפס. לאנשים שנושמים בצורה כזו נקרא נושמי פלוס.  

מצב נשימה נוסף נמצא אצל אנשי ה"פלוס מינוס" שבשאיפה עולים במאמץ לאיזור הפלוס ובנשיפה יורדים במאמץ לאיזור המינוס.

כמובן שבנשימה רגילה לא מגיעים למצבי 5 אך תמצאו נשימה משלושת הסוגים אצל אנשים שונים.

 

לאן האויר הולך ?

כמובן שכשנושמים, האויר מגיע לריאות שנמצאות בחלק האחורי שבתוך כלוב הצלעות אך בשל הקשר ההדוק שבין מצב הנשימה למצב הנפשי של האדם (פחדים, אמונות מגבילות, מופנמות, מוחצנות, ביטחון או חוסר ביטחון) אנשים שונים "מנפחים" איזורים שונים בגוף עם לקיחת האויר (בשאיפה). למשל: ניפוח הבטן, ניפוח בית החזה, הרמת הכתפיים, פתיחת הכתפיים אחורה, סגירת הכתפיים פנימה או נשימה שיטחית שאינה "מנפחת" דבר.

למעשה לכל צורות ניפוח איברים אילו בשאיפה אין בסיס גופני והן מבטאות את מצבו הנפשי של האדם. נשימה נכונה אינה מערבת חלקי גוף אחרים פרט לריאות שמתנפחות מתחת לכלוב הצלעות ופותחות את הצלעות לצדדים.

נשימה נכונה במצב רגיל היא נשימת פלוס כלומר שואפים אויר למצב פלוס ונותנים לו לחזור באופן טבעי למצב האפס.

אך בתירגול פילאטיס הנשימה הנכונה היא נשימת פלוס מינוס כלומר שואפים אויר ומוצאים אותו תוך כדי מאמץ לרמת המינוס. 
(תוך כדי איסוף של שרירי הבטן ועל כך במאמר הבא)

 

אורך הנשימה

גם אורך הנשימה מושפע ממצבו הנפשי של האדם כפי שציינתי קודם.

במצב רגיל אדם צריך להיות מסוגל אם ירצה להגיע בשאיפה ל 5 + ובנשיפה ל 5 – כלומר עד קצה גבול יכולת הריאות שלו לשאוף ולנשוף (וכאן לא מדובר על יכולת גדולה או קטנה אלא על מיצוי היכולת) חוסר האפשרות של אדם לבצע כך מראה על חסמים מחשבתיים או נפשיים המונעים ממנו לעשות זאת למשל אדם ששואף אויר ופתאום עוצר ברמה של 3 + .

אם תבקש ממנו להחזיק את האויר בנקודה שבה הוא עצר, להרגע, ולהמשיך לשאוף הוא פתאום יגלה שיש לו עוד הרבה מקום לאויר. כשתשאל אותו מדוע הוא עצר לפני מיצוי הפוטנציאל שלו תוכל להבין מה מונע ממנו לעשות זאת ולנסות לשחרר את "המועקה" כמו ששמתם לב חוסר היכולת לנשום ולנשוף עד הסוף נובע מגבולות שהאדם שם לעצמו הוא מחליט שעד כאן זה מספיק לו הוא לא מרשה לעצמו להנות מהשפע שהעולם מציע לו ולא מרשה לעצמו למצות את הפוטנציאל הגלום בו. לכן השלב הראשון לפני אימון בפילאטיס הוא לבדוק האם אדם זה מסוגל לנשימה ונשיפה מלאים ואם לא, לתרגל זאת שכן הנשימה היא מרכיב קריטי בתרגול.

 

תרגול

בדקו האם אתם נושמי פלוס, נושמי מינוס,או פלוס מינוס, נסו את סוגי נשימה אלו בכדי להיכנס להוויתם של אנשים הנושמים בצורה כזו ותגלו כי נשימה בצורות שונות באמת משנות את צורת החיים והמחשבה.

 
שימו לב: שאיפת אויר תתבצע תמיד דרך האף והנשיפה דרך הפה. יש להקפיד על כך גם כמדריכים המדגימים תרגיל בכדי להקנות בסיס נכון למתאמנים. שתי סיבות לכך, האחת הרצון לתת תשומת לב לנשימה על ידי הקצאת נתיב לשאיפה ונתיב אחר לנשיפה והשניה, נשימה מהאף אינה מאפשרת הכנסת אויר בצורה מהירה ומאלצת אותנו לשמור על קצב הכנסת אויר איטי יותר ולאורך זמן דבר שמאפשר שליטה בשרירי הנשימה (הסרעפת והשריר הרחב בטני). הוצאת אויר מהפה מאפשרת שליטה במהירות הוצאת האויר, דבר שמאפשר תזמון הנשיפה עם אורך התנועה וסינכרון הוצאת האויר (סגירת הצלעות) ביחד עם איסוף שרירי הבטן במאמץ.

 

לחיים בריאים

 

אסף בר

  • Wix Facebook page

03-9191488

אימבר 14 קריית אריה פתח תקווה