בשנת 2005, כשהפכתי רשמית למדריכת פילאטיס מוסמכת, הייתי כל כך מאושרת,

סוף סוף אוכל לעבוד בקצב שלי, בשעות הנוחות לי וגם אתפרנס ממה שאני הכי אוהבת. זה היה פשוט מדהים!

יחד עם זאת, כמי שעבדה לפני כן בחברת הייטק, הרגשתי פתאום קצת בדידות.

חסרו לי השיחות הנחמדות עם אנשים ליד העמדת קפה,

כבר לא יצאתי לארוחות צהרים משותפות עם החברות מהמשרד, שלא לדבר על מסיבות חברה וימי כיף.

עדיין הרגשתי שהיתרונות של להיות מדריכת פילאטיס גדולים יותר, עם זאת,

היתי ממש שמחה אם היתה לי את האפשרות להיות שייכת למסגרת של בנות כמוני, שאוהבות פילאטיס והדרכת פילאטיס, שנוכל להיפגש באופן קבוע, להעשיר את הידע ביחד, לחלוק את החוויות שלנו, לספר על ההצלחות שלנו ולשתף בכאבים שלנו ובקיצור, להיות שם אחת בשביל השניה ולהתפתח ביחד בתחום שאותו כולנו אוהבות.

זו בדיוק הסיבה שהשקנו את "הנבחרת", כדי שאת, לא תרגישי את הבדידות הזו  ותוכלי להנות משני העולמות, גם להיות מדריכת פילאטיס מעולה שמעשירה את הידע שלה בתכנים חשובים וגם להיות שייכת למסגרת תומכת ומלמדת.

אם גם את מרגישה את הצורך להמשיך את "הביחד" המקום שלך איתנו!

​